מה שסמוי

הרצאות מעניינות ומרתקות מעולם הקולנוע


הידד, אדם חדש, זר

חו"ל פותחת בי מציאות אחרת.
צורה אחרת של קיום. אני אדם אחר כאן. לטובה.
מה זה ? אני מתקשה להסביר.  מחקר עלול לשבש הכל.  
אבל רבותי, ברגע זה, כאן באמסטרדם, בחו"ל, אני נהנה. נהנה באופן כללי, בלי שום קשר למה שאני עושה, בלי שום קשר למראות לנוף, פשוט מעצם הקיום.
היו לי כבר נסיעות מחורבנות. אבל גם בהן התרחש השינוי הזה.
אדם אחר אני. יצור מסוג אחר. הופך להיות יצור חושני יותר, נהנתן יותר אם כי הנאותי אחרות. אני  מאופק יותר, עשיר יותר, זקוף יותר. חזק יותר. חזק פי כמה.  מנוכר יותר. פתוח יותר.  זקוק פחות לנחמה. אמיץ יותר.
חפץ באהבה, ומוצא אותה בקלות רבה יותר. משוחרר יותר.
הו הו, תאמרו, מגזים.
כל שאמרתי אמת, כך זה לפחות נתפס כרגע.
למה אני לא חי כאן ? אלף סיבות, שאולי יעופו בבוא העת.
יכול לפול גם מזה. כבר היו לי טריפים רעים. ובכל זאת, לא אמיר את תחושותי אלה גם במחיר זה.
הסיבה הראשונה לכך,  הספייס. המרחק מכל מה שתובע ממני. שנוגש. שלוקח ממני לפני שהספקתי לבדוק. בארץ אני חש כמו רשת נטולת אבטחה. כל אחד משחק לי עם לוח הפגישות, עם סדר היום והעדיפויות, ובעיקר בעיקר, עם תשומת הלב.
כאן, עם סינון שיחות קפדני על הטלפון, עם זמנים מוגבלים לגלישה, (תודה למארח אלמוני שמחלק איתי את הרשת האלחוטית שלו) אפילו עם הילדים שלי כאן, הניכור הבסיסי של אדם זר עושה את הצבעים רטובים יותר בלי קשר לגשם.
אולי זאת האסתטיקה.  אולי הנימוס הקריר. אולי זה היציאה מן השגרה. אולי זה קסמן של הנשים הזרות.
כאן איני נביא בעירו, כי אם גולה מסתורי בארץ אחרת. עיניים לא שגרתיות. יד על פנקס רישומים. יד על המחשב. לב אחר. נוכחות אחרת.

3 תגובות ל - הידד, אדם חדש, זר

  1. אמרו, אני מסכים איתך לכל מילה.
    אם לא טוב לו אז לא צריך שישאר.
    תאמין לי – את כל אלה צריך להוריד מהארץ.
    אני מבין שאתה תימני, עלית בשנות החמישים וכולנו יודעים שזה היה לא קל.
    בקיצור – להעיף מפה את כל השמולנים האלה, ועל הדרך אפשר גם את האתיופים.
    גרי.

פרסם תגובה