מה שסמוי

הרצאות מעניינות ומרתקות מעולם הקולנוע


אפשר משוחרר ? אפשר אחרת ?

אומרים לי שיש סקס אחר בעולם אחר
הדיבורים על עולם אחר, הם תמיד ממין האבסורד.
אם אין לך דרך לדעת מה יש שם, זה די דומה לדבר על צבעים בחדר האפל.
אם אינך שם- על מה אפשר לדבר ?
אבל מדברים. בלי סוף. בלי הפסקה. ושופטים. ודנים. ויודעים שזה כך וזה לא אחרת.
אנחנו משוכנעים שאנחנו יודעים איך הזולת חי. בטוחים שזה בדיוק כמו אצלנו.
והרי לא.
אני נשבע שלא. הזולת- את ואתה הקוראים, וגם אלו שלא, אתם עולם אחר,
וסקס אחר.
שהרי אני עצמי עולם אחר, לפעמים
רוב הזמן אני אותו דבר, אבל לפעמים קורת פריצת דרך.
לפעמים אני מוצא את עצמי במקום אחר.
תנודות הנפש, כמו בציורים של מרי פופינס האהובה, מביאות אותי למציאות אחרת.
אמיתית לא פחות, אבל כל חוקי הטבע נראים בה אחרת
כמו הגרוויטציה, שלפעמים פשוט אינה.
אני מוצא את עצמי רב כוח, או חלש להפליא.
או מאוהב.
מאוהב בבחורה שאני יודע היטב שבחוקי העולם הזה לא אמורה להיות לנו אחיזה. זה זה זה.
ובכל זאת, לרגעים אני מאמין שאפשר. שיש את הכוח. שיש לי את הכוח לברוא לנו עולם אחר.
תנו לי נקודת משען וארים את העולם, אמר היווני.
ואני עם אלפטריה היווניה בסי די, מצאתי לי נקודת משען שממנה דבר אינו כבד,
ושום אהבה אינה בלתי אפשרית. 
היה סרט של ג'יימס ספיידר וסוזן סרנדון, על יאפ ועל אשה קשת יום שמצליחים לאהוב למרות הכל.
כבר כמה פעמים שברתי את השיניים בגלל הסרט הזה, ובכל זאת,
יש סקס אחר בעולם אחר.
אלוהים, הוא סוג של מוצא וזה כוחו.
החיבור עם אלוהים מאפשר לי לדעת שכל החוקים והכללים והנימוסים, וההרגלים, וחוקי הטבע קטנים ממנו.
ואם אני איתו אז מי יוכל עלי.
ואני לא מדבר על אלוהים הדוס. אני מדבר על אלוהים אלוהים. הגדול הגיבור, לפעמים נורא, אל עליון,
אל השמים והרוח, וישבר ה' את ארזי הלבנון, וירקידם כמו עגל לבנון ושריון כמו בן ראמים.
הבעיה היא שאלוהים עצמו שייך לא פעם ל"עולם אחר". שבעולם הזה, עם האוברדארפט, וועד הבית, והספונג'ה והסראפן קשה לפעמים לזכור שהוא קיים. קיים מעבר.
ושם אנחנו זקוקים לאיזה חסד אלוהי, שיקפיץ אותנו. שיביא לנו אותה ממקום בלתי צפוי, מפתיע, לא מתוכנן, שיקח אותנו גם כשלא עשינו את כל המאמצים. או שעשינו ולא הגענו.
ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך. אם לא תעשה את זה מי יודע אם זה יקרה בכלל…
אגב
(רשימה זו לא נכתבה במצב של היפומאניה)
אבל מתוך מקום קצת שונה, כי כאשר אני תחת החוקים והכללים, כאשר הם רומסים אותי ככה במלוא כובדם, קשה לכתוב, ולפעמים זה לוקח באמת די הרבה זמן עד שמתארגנים מחדש ועל כן ככה זה קורה.
אל תשפטו פן תשפטו אמר ההוא. המשפט גורם לך לראות את הכללים, ולהחיל אותם מיד על עצמך.
כבד את אחרותו של האחר ואולי גם אתה תזכה למשהו ממנה.
מזכיר לי גם את הדמויות באנימציה שממשיכות ללכת באוויר כי הן לא שמות לב שהקרקע כבר לא. ואתה שואל, לו לא היו שמות לב, היו מצליחות להמשיך ? האם יש דרך לראות שאין קרקע ולהמשיך, ואז בא המטריקס, ומטריקס 2 ו3 ואנחנו עדיין כאן. והכל תלוי בנו. אולי לא ציון החדשה אבל כן. האוויר שלנו. האפשרויות שלנו. השמים שלנו. האהבה שלנו.

"תפתח"

2 תגובות ל - אפשר משוחרר ? אפשר אחרת ?

פרסם תגובה