מה שסמוי

הרצאות מעניינות ומרתקות מעולם הקולנוע


על חטאים גדולים, ובני מלך

היום בבוקר בדרכי לסליחות ראיתי מודעת אבל ועליה שמו של מכר וידיד.
האיש- בן גילי. למדנו יחד.
 
לפני מספר שנים העסק שלו קרס והוא נקלע לחובות. מאז נרדף על ידי נושים וההוצאה לפועל. חשוב להסביר. לא היה להם מה לרדוף אחריו כי לא היה לו ממה לשלם את חובותיו. לא החזיק מכונית, לא בית, כלום. הוא התגרש מאשתו, ונאלץ לנדוד בין בתים שונים כדי למנוע הצקות למשפחתו. לילדיו המשיך לדאוג והיה איתם כמה שרק היה יכול. 
 
פגשתי אותו מספר פעמים. באקראי.
על מצוקותיו לא סיפר. אמר שעבר תהליך של שחרור בשנים האחרונות.  הוא חייך. הביט בי בעין בוחנת. נראה היה כאילו הוא במקום שבו הקליפות של הטפשות, צרות העין והבצע רחוקים ממנו מאוד. סיפר על תהליך רוחני. העיניים שלו כמו הביטו רחוק. סיפר על חברים חדשים שמצא, אנשים בעלי עומק מיוחד.
 
פגשתי אותו במקרה לפני כשבוע, בבית הקפה שבו אני יושב לפעמים. דיברנו בקצרה וברכנו זה את זה. מסתבר שלא זמן רב אחר כך נעצר על ידי ההוצאה לפועל. למשפחתו לא סיפר על כך. בוקר אחד מצאו אותו מת בתאו. יותר פרטים איני יודע ולא שאלתי.
 
ביקרתי אצל משפחתו. באתי מיד אחרי שהקימו אותם מהשבעה. בקושי נכנסו חזרה לבית. אנשים יפים. טובי מראה ולב.
סיפרתי להם שמצאתי בו אצילות נפש. שראיתי בו בן מלך.
הם סיפרו על כל כשרונותיו. על יכולותיו הנדירות. על טוב ליבו. כמה אנשים ניגשו אליהם בלוויה וסיפרו להם איך עזר הוא להם. "כמו אח" אמרו. 
 
אנחנו חיים בחברה אכזרית מאוד.  חסרת חמלה. תאבת בצע. רודפת ממון והצלחה.
ממליכים על עצמינו, אצילי ממון ונודפי כוח.
 
לר' נחמן מברסלב יש סיפור מטורף על מקום שבו אנשים מכונים בשם על פי הממון שיש להם. הכל נקבע שם על פי הממון.
הסיפור המטורף הזה בנאלי כמו העיתון שאנחנו מחזיקים ביד.
 
רשת הביטחון שהיתה כאן פעם ושהיום היא עשויה חורים חורים, יכולה לבלוע כל אחד מאיתנו, אבל הנורא הוא שאנחנו מיום ליום מזדהים יותר עם השיטה הכלכלית, החברתית, התרבותית, הנוראה שבה אנו חיים.
 
אנחנו השיטה ואנחנו התליין. לפעמים אנחנו גם הקורבנות.
 
יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות
שתשים דמעותינו בנאדך להיות
ותצילנו מכל גזרות רעות קשות אכזריות
כי לך לבד עינינו תלויות  (מתוך תפילת נעילה) 
 
הקפיטליזם הארור מסמא אותנו. 
עם פנסי הכסף הגדולים שלנו המכוונים ישר לעיניים, הוא מסתיר מאיתנו את הטוב והיפה.   
את האהבה והחמלה.
הצורך שלנו בכוח והצלחה גוזל מאיתנו את חדוות העשיה והיצירה.
את החיים.
 
יהי רצון שנתחזק בשנה הזאת. שניטהר קצת. שנזכור יותר מי אנחנו.
ואסיים במאמר המיוחס לר' אהרן מקרלין.
הוא שאל את תלמידיו מהו חטאו הגדול של האדם.
וענה, חטאו הגדול של האדם  שהוא שוכח שהוא בן מלך.
 
יהי רצון שהשנה נזכור. כולנו. נתייחס לכולם בכבוד אמיתי, וכך גם לעצמנו.
שנה טובה. גמר חתימה טובה.

6 תגובות ל - על חטאים גדולים, ובני מלך

  1. זו הפעם הראשונה בה אני קוראת דברים שכתבת. ובעיניי הם כל כך יפהפיים ואמיתיים.
    אני מכירה אותך באופן שטחי מאד, דרך אנשים העובדים לצד אביך וגם דרך דודתי, ורציתי לומר שתמיד הסתקרנתי להבין מי אתה, בהליכתך השקטה אך הבטוחה ובצורה בה אתה מביט אליי ועל צופים נוספים מבעד למסך הטלויזיה.
    אמנם אני צעירה ממך בשני עשוריםומשהו, אבל השכלתי לרצות לראות בך רבדים נוספים של כותב מרגיע ובוטח.
    אולי כל זה נשמע קצת יומרני ומבולבל, אבל רק רציתי לומר לך תודה, על שהצלחת לגעת בי דרך כתיבתך הפשוטה אך המופלאת בעיניי. תודה לך. אני מקווה שאספיק לבקר באתר שוב.

  2. בשנית, שלום אהרל'ה!
    כרגע ראיתי ב"פרטים נוספים" שכתבת מחזה (!) מאחר ואני מאד מחבבת ז'אנרים תיאטרליים, אשמח לקרוא אותו, אז האם אפשר לבקש פרטים,
    כגון: שמו, היכן ניתן להשיגו וכיו"ב…
    עניין זה ישמח אותי עד מאד, ואזכור לך חסד זה, שבעיניך, נראה אולי תמים וטריוויאלי, אך בעבורי הוא באמת משהו מיוחד,
    תודה אהרון, ואם אין לך ראש לזוטות כגון אלה, אני באמת אבין. שרית.

  3. דרך הקישור של "כתבו אלי" שנמצא בעמוד זה בצד ימין למעלה, אשמח לשלוח אליך את המחזה.
    ביי
    א

  4. אוהבים לכתוב? רוצים לשנות משהו? נמאס לכם לחוש בתור אזרחים סוג ב'? אתר חוצפה מציע לכם אפשרות נוחה לשנות משהו

    תכתבו אליי מאמר במסמך וורד מצורף, בתוספת פרטים ותמונה ותהפכו לחלק מצוות הכותבים של אתר חוצפה

    האתר חרט על דגלו את ביטוי מצוקות האזרח והוא זקוק לכם

    שלכם בכבוד איליה

פרסם תגובה