מה שסמוי

הרצאות מעניינות ומרתקות מעולם הקולנוע


מעורב ירושלמי – עונה שלישית- ידידי השכחת ?

היום (יום ג') עולה העונה השלישית של מעורב ירושלמי בקשת.

למה הם תמיד מחייכים בתמונות יחס"צ ? (צילום יוסי צבקר- יחסצ)
למה הם תמיד מחייכים בתמונות יחס"צ ? (צילום יוסי צבקר- יחסצ)

השתתפתי בכתיבתה – ולכן יש בכך מין חגיגה קטנה. עבדנו על העונה הזאת הרבה מאוד זמן. ליין שלם נכתב ונזרק לפח. ברייטינג תיארו את תהליך הכתיבה המטורף הזה ולכן לא אפרט יותר מדי. אומר רק שכאשר מנסים לחבר את מלכת הטלוויזיה קשת מצד אחד ואת יצרני הערכים של קרן אביחי  וקרן גשר מן הצד השני-  זה מתכון לתהליך יצירתי מרתק ולגמרי לא פשוט. קצת על הסדרה ואז ארחיב.

לא ברור מה מותר לי לספר על העונה השלישית. אומר רק שהיא הולכת צעד אחד קדימה.

 

בלי שום קשר לכל זה מעורב עשתה היסטוריה כאשר שמה בקדמת הבמה של סדרה בערוץ 2 משפחה דתית ומזרחית (כמו שאומרים בגמרא תרתי לגריעותא- חסרון כפול). כאילו כדי לעצבן את אבי ניר בעצמו, כל פרק נפתח במאוואל של הפיוט הנוגע ללב "ידידי השכחת". (אין להשיג ביו טיוב. ככה זה בקשת).

"ידידי השכחת חנותך בבן שדי,
ולמה מכרתני צמיתות למעבידי,
ידידי השכחת ?"
(ר' יהודה הלוי)

מיד אחרי הפתיחה פס הקול עובר למאיר בנאי  בביצוע מרגש של "רואים רחוק רואים שקוף" (שוב אין יוטיוב. אכזבה). אבל אם נעצור רגע- דומה שהסדרה פועלת בדיוק בתפר הזה של השיר "ידידי השכחת" – כמו שר' יהודה הלוי נע בין האינטימיות של זוג בקשיים, לבין יחסי עם ישראל ואלוהיו (בקשיים) וכך גם הסדרה. המוקד של מעורב הוא כזכור משפחת סעדה- שדה הדתית – מסורתית המאויימת על ידי כוחות מן החוץ.  אפרים (נבו קמחי) נע כל הזמן על התפר בין עסקים להתחזקות, מיכל אשתו (אמונה צבי) מבקשת להחדיר יסודות פמיניסטיים ליהדות,  איציק (ירון מוטולה) רוצה  למצוא את עצמו בחוץ המוזיקלי. לאה (לאה פון שוורצה) מנסה להכניס למשפחה שיח פסיכולוגי מערבי, אריאלה (רותם אבוהב) משתוקקת לבטא את אישיותה הייחודית בתיאטרון, ומול כל אלה עומד כארי -שמעון (שמיל בן ארי) ומנסה לשמור כמה שיותר על הסדר הישן ועל המשפחה. הקאסט המצויין נותן אמינות לדרמה הזאת. בימוי מדוייק של ינקול גולדווסר עושה את היתר.

מה אפשר לומר על הסדרה? היא עברה הרבה מאוד תהפוכות. ולמרות כל אלו היא מניחה באומץ רב באחד ממוקדי הסיפור המרכזיים שלה את עולם הפיוט. איך זה הופך לחומר דרמטי? בשביל זה תצטרכו ממש לצפות בסדרה.

קצת על פיתוח הסדרה: כמו שרמזתי- שיתוף פעולה בין שתי קרנות שמטרתן חינוך וערכים ובין רשת טלוויזיה שמטרתה היא כסף- לא יכול להיות פשוט. ניגודי האינטרסים מובנים והיכולת של הצדדים להגיע לסיכום היא די מפתיעה. אפשר להבין את הקרנות. אתה לא מביא דמות של מזרחי דתי לפריים טיים כדי ללכלך אותו. את זה עשו מספיק. מן הצד השני – אי אפשר לייצר דרמה אנושית בסיסית, בלי כשלים וכשלונות, ובלי קונפליקטים שבהם לפחות אחד מן הצדדים טועה. בקיצור- מתחילת המאה ה20 הדמויות המעניינות הן של אנטי גיבורים. אלו צריכים לשאת בחובם חולשות אנושיות עמוקות. השאלה היא עד כמה אתה נותן לדמויות שלך להתלכלך מבלי שהן יאבדו את האמפתיה של הצופה.

בסופרנוס– אפשר לכתוב דוקטורט על מה עשו יוצרי הסדרה כדי שרוב צופי הסדרה יחבבו את טוני המאפיונר.SOPRANOS TO גדולתה המוסרית של הסופרנוס מגיעה לידי גילוי אמיתי בסוף העונה השישית. צ'ייס- יוצר הסדרה עשה הכל כדי שהסדרה תסתיים כשאנחנו מבינים את כל צדדיו של טוני, גם המכוערים ביותר. ותאמינו לי- בתור מי שקנה את הדיוידי של כל העונות- בסוף כמעט וחיכית שטוני ימות. אבל במעורב ירושלמי  ברור שמטרת הסדרה מבחינת הקרנות היא שונה. אנחנו צריכים לאהוד את הגיבורים למרות חולשותיהם- עד הסוף.

דוגמא: הפרק השביעי בעונה השניה- שאותו כתבתי– תיאר את שקיעתו של אפרים הבן החרדי לתוך מדמנת העסקים. קל מאוד היה לתאר אותו בתור עוד מישהו שהכסף מסנוור אותו. במקום זה הראנו איך זה קורה. ניסינו להסביר איך זה עובד עליו. דרך מה מגיע הפיתוי של הכסף, ואיך הוא מנסה לפצות על ירידתו זאת. בקיצור- הנסיון לשמור על הדמויות לאו דווקא מחבל בדרמה. הבעיה היא איך ליצור את המורכבות הזאת ולא ליפול לדידאקטיות רגילה.

2 הרהורים אחרונים:

1. המהפכה של עולם הפיוט נמצאת רק בתחילתה. אני אוהב מאוד את שירת תור הזהב ואת הטקסטים הקלאסיים של הפיוט- אם כי לא כל הלחנה של אבן עזרא מפילה אותי מן הכיסא. התקווה שלי היא שמתי שהוא יקומו לנו כמה פייטנים חדשים, השילטון בסך הכל אוהד, יין לא חסר וגם לא מסיבות חשק. אין סיבה שאנשים לא יתחילו לכתוב תפילות בעצמם. עולם התפילה זקוק לתפילות חדשות ויוכל רק להרוויח מן המהלך.

2. עולם הטלוויזיה הוא מן הדינאמיים ביותר בתחום התרבות. אין עוד מדיום אמנותי שבו האפנה של היום תיראה מחר כל כך ישנה.  אם נקח כדוגמא את סדרות המשטרה- כל סדרה חדשה – הביאה איתה משהו חדש- והפכה את קודמתה למיושנת. "בלוז לכחולי המדים" התחילה את המהפכה כשהציבה מגוון אנושי בתחנת המשטרה,אבל אז באה " NYPD" שחידשה את הקצב הסגנון והגדילה את המורכבות באופיים של הדמויות. "רצח מאדום לשחור" סיפרה סיפורים מורכבים פי כמה- נפלה בגלל תחרות רייטינג מול תכנית למטומטמים אבל הובילה אותנו אל "המגן" (עם השוטר המושחת) ו"הסמויה" (עם הרבה שוטרים מושחתים). הלקח הגדול הוא שסדרה חדשה חייבת לחדש, וגם זה לא יעזור לה מול החדשנות של הסדרה הבאה.  הצילום התזזיתי של NYPD נראה לנו היום מעצבן ומיותר, והדמויות שפעם נחשבו לחדשניות מאוד (סיפוויץ היה מכור לאלכוהול- והתקלח בעירום במקלחת- וואוו) נראות תמימות וארכאיות.  

אם נחזור ל"מעורב ירושלמי", הסדרה פרצה דרך בסוג הדמויות שהיא העלתה למסך ובסיפורים שעדיין לא נשמעו עד אז. אחרי 10 שנים מתחילתה היא מנסה למצוא חידוש משלה, מעניין אם זה יצליח. "מרחק נגיעה" ריגשה בסיפור אהבה ישיר וחוצה מגזרים והוכיחה שדוסים יכולים להביא רייטינג מטורף, (מה שהוביל אגב ללחץ אדיר בקשת לקראת העונה השניה של מעורב). "סרוגים" חידשה ביכולת האטרקטיביות של רווקים דתיים- וסדרה חדשה הנכתבת בימים אלו ליס תוביל את החדשנות הדתית קדימה אל מחוזות אפלים יותר. עולם הדוס הטלוויזיוני עובר אבולוציה ומעניין תמיד לחכות ולראות – מה יקרה בשלב הבא.  

מה שלא יהיה- לעולם לא נקדים את מל ברוקס שהראה במערכון  פורץ דרך מסוגו-  דוסים בחלל.

 

5 תגובות ל - מעורב ירושלמי – עונה שלישית- ידידי השכחת ?

  1. מזל טוב ובהצלחה.
    "מעורב" היא בעיני אחת התוכניות שיחידות שמצליחות להתייחס לדתי בלי ליפול למלכודת "האחר".

    שתהיה עונה מוצלחת!

  2. מיכל- לא מדליק כמו האתר שלך :)
    יואב- תודה. הזכות בעניין הזה שמורה קודם כל לאודי ליאון- ההוגה היוזם הדוחף ומה לא.

  3. הי אהרון מזלט על באתר בחדש והיפה

    אתה בטח נרגש היום לראות את מעורב ירושלמי
    סדרה איכותית ומעניינת
    ואם לך יש חלק בזה אז מה טוב
    והי גם אני רוצה אייקונים :)
    יעל

פרסם תגובה