מה שסמוי

הרצאות מעניינות ומרתקות מעולם הקולנוע

Category Archives: סיפורים

"הסיפור של מיכאל" מאת עידו אנג'ל. על ריקנות, כתיבה ואהבה.

את עידו אנג'ל אני מכיר מהבלוג שלו. הוא פורס שם לפרוסות עדינות חלקים מהיצירה שלו, כמו מוכר חלבה מעודנת במיוחד. הוא יודע לכתוב, ולכן כתיבתו נופלת באופן מדוייק מאוד על הלשון, ומה שיפה בזה- אתה יכול לראות את השכבות המדוייקות שמהן הוא בונה את הסיפורים שלו, גם אם הם לוקחים אותך הרחק מעבר לאן שחשבת שתגיע.

והספר שלו "הסיפור של מיכאל"  מימש את ההבטחה. עידו הוא סופר מיומן ובטוח, ואולי לכן הוא מסכים לחשוף בפנינו את תהליך היצירה שלו, את האופן שבו הדמויות  חיות בו, ואת האופן שבו הן נולדות ומתרקמות. הוא מוליך את הקורא בעדינות. גם כשאתה מגיע לפיתולים עלילתיים מסעירים, אתה לא חש מרומה, או כפוי באיזה שהוא אופן לעבור אותם. אנחנו צועדים איתו צעד אחר צעד בעולם של הגיבור שלו, ובעולם של המחבר של הגיבור שלו, וכנראה גם בעולם שלו עצמו, ויכולים להבין מול מה הוא עומד. קרא עוד

שבתאי שבתאי (4 פרקים מתוך ספר)

 1 טלפון בהול מברגמן. עשית את זה, הוא אומר. המכירות גדלו. הקמפיין שלך הצליח. המשרד מקבל בונוס של עוד מאה אלף. אתה מקבל שלושים. למה ? כי המכירות שלהם בהיסטריה. גם הקול של ברגמן בהיסטריה. הם קונים. בהמוניהם. התנפלות ממש. יש היסטריה של קניות. היסטריה של ייצור. יש אישור להתחיל בשלב ב'. חייבים להצליח. השמים… קרא עוד

כשהעולם עצר את נשימתו בחמש בבוקר

(המאמר מוצג כאן בגרסתו המלאה כפי שהתפרסם באתר הנפלא "הזמנה לפיוט". וכפי שהתפרסם במקור ראשון ב 7.11.07) אי יי יי. איזו שעה מתוקה. שבת, חמש לפנות בוקר. חורף. חושך בחוץ. כל העולם כולו מתמסר לחומה של השמיכה ומתיקותה של שנת השבת, ואני, הער היחיד בעולם. האוויר בחוץ נקי וקר. פנסי הרחוב מאירים את הכביש הרטוב ואת… קרא עוד

כשהעולם עצר את נשמתו בחמש בבוקר

בסימן טוב ובמזל טוב נולד לי מאמר חדש, והאמת חביב עלי מאוד.  זה לא בדיוק מאמר. יותר חוויות עתיקות מילדותי. הורתו של המאמר בבקשתה של חנה פתיה עורכת האתר פיוט שאכתוב מאמר על פיוט אחד מן הבקשות. בגלל שבצעירותי הייתי חובב מסור ומתמיד של שירת הבקשות שמחתי על הבקשה ומאמר נולד. הוא מתפרסם באתר פיוט… קרא עוד

עליסה בתחנה המרכזית

כאשר עליסה מצאה את עצמה בתחנה המרכזית לא היו עליה יותר משנים עשר שקלים ועשרים אגורות, אבל רוחה היתה מרוממת.  האיש שהלך מאחוריה עקף אותה כשהוא רוטן משהו, והיא הביטה אליו וחייכה. היה בו משהו מצחיק כמו גם בכל התפאורה שסביבו.  הרציפים המוזרים של התחנה המרכזית נראו לה כשילוב של פח זבל  עם חברת הייטק,… קרא עוד